שטרית ואח' נ' למשכנתאות בע"מ ואח'

החלטה

1.הנתבעים הגישו ביום 9.4.13 בקשה חוזרת למחיקת סעדים וסעיפים מכתב התביעה המתוקן, מאחר ואינו עונה אחר ההנחיות שניתנו בהחלטות מיום 2.5.12 ו- 12.10.12. התובעים השיבו לבקשה, לאחר ארכות, רק ביום 14.7.13, ללא תצהיר ותוך הפניה לכתב התביעה המתוקן שהוגש על ידם ביום 31.5.12.

יוער כי למרות הזדמנות שניתנה לתובעים להשלים הליך גילוי מסמכים טרם הגשת כתב הגנה, לא הפנו הם למסמכים שביקשו או קיבלו וטענו באופן סתמי כי מחמת מצבו הרפואי של התובע 2 לא פנו לקבלת המסמכים. בהחלטה מיום 2.5.12 נקבע כי לא ניתן לסלק את התביעה על הסף טרם מסירת מסמכים לידי התובעים, אולם נראה כי התובעים בהתנהלותם ויתרו על זכות זו.

2.כתב התביעה המקורי הוגש ביום 12.1.12, בדיוק 7 שנים לאחר המועד בו פונו הנתבעים לזמן קצר מדירתם, ביום 13.1.05. למרות חלוף הזמן ממועד הפינוי, לא טרחו התובעים במשך השנים וטרם הגשת התביעה, לנסות ולקבל מסמכים מתיקי ההלוואות ותיק ההוצל"פ למימוש המשכנתא. לחילופין יתכן ויש בידם מסמכים אולם במודע בחרו לא לפרט כנדרש את עילת התביעה. בהחלטות מיום 2.5.12 ו- 12.10.12 נקבע במפורש כי לא יתקבל כתב תביעה המגדיר במפורש מתי נולדה כל עילה בו. למרות החלטות אלו כתב התביעה אינו מפרט כלל מתי נולדו העילות הכלולות בו ואף שבמרומז נטענת טענה של התיישנות שלא מדעת, לא ניתן להבין מהתובעים מתי טוענים כי התגבשה עילת תביעתם.

3.כך, בסעיף 37 לכתב התביעה, נטען כי רק סמוך להגשת התביעה גילו כי ההלוואה למחזור המשכנתא גדולה מהחוב האמיתי ובסעיף 40ב נטען כי אותה הלוואה ניטלה במהלך פברואר 2005. ניסוח זה של כתב התביעה אינו עונה אחר ההנחיות הדיוניות שניתנו ואין אף הסבר לאי צירוף מסמכים מהותיים אשר יכלו לגלות במדוייק מתי נולדה עילת התביעה.

הוא הדין ביחס לניסוח סעיף 40 רישא שבו נטען, בניגוד להחלטה אשר הורתה לעתור לתיקון כתב התביעה לאחר קבלת מסמכים, כי מועד הולדת העילה לא ידוע לתובעים.

אף עיון בסעדים בסעיף 42 לכתב התביעה מגלה כי התובעים בחרו לא לפרט את מועד התגבשות זכאותם לסעדים האמורים, והטענות שם סותרות את החלטת כב' השופטת דברת מיום 16.1.05 בבש"א 3131/05.

התובעים בחרו להתעלם מהחלטות מפורשות בדבר אופן ניסוח כתב התביעה, לא צירפו מסמכים מהותיים ומבקשים כי הצד שכנגד ובית המשפט ינחשו כיצד מבקשים הם לקבל את הסעדים שנתבעו. נוכח ניסוח כתב התביעה אני מורה על מחיקת הסעדים בסעיפים 42 א' עד 42 ה' לכתב התביעה מאחר ולא ברור מתי נולדה העילה בגינם, כיצד חושבו ולא צורפו מסמכים מהותיים לצורך הוכחת סעדים אלו.

מכתב התביעה נותר רק הסעד בסעיף 42 ו', עגמת נפש בגין פינוי התובעים. אני מתיר הותרת סעד זה למרות שלא התבקש תיקון הסעדים בין כאב וסבל לעגמת נפש. השארת הסעד במתכונתו אינה משפיעה על אופן ניהול ההליך.

התובעים ישאו בהוצאות הנתבעים בגין הצורך בהגשת בקשה נוספת ביחס לניסוח תביעתם, בסך 1,500 ₪.

ניתנה היום, כ"ב אב תשע"ג, 29 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: